שילמתם זקיפת שווי במשך השנים. כשהכסף לא נרשם נכון בקופות, אתם תשלמו עליו מס שוב.

הסיווג של הכספים שנצברו לך: אילו מהם רשומים ככספים שכבר חויבו במס, ואילו לא. משחזרים את היסטוריית ההפקדות שנה אחר שנה, בעיקר מטפסי 106, ומשווים אותה למה שרשום בפועל בקופות. כל שנה נמדדת מול התקרה של אותה שנה ומול שלושת המסלולים בנפרד, ולא מול מספר אחד לאורך כל התקופה.

טפסי 106 לאורך השנים, שמהם משחזרים את היסטוריית ההפקדות. דוח המסלקה הפנסיונית הוא המפה: הוא מראה אילו קופות קיימות ומה מסומן בהן. אותו אנחנו מושכים עבורך בהרשאה אחת בחתימה דיגיטלית.

לא. המנגנון שבסעיף 8(ד)(3) הוא תיקון רישום בקופה הקיימת, ואין בו העברת כספים. ההרשאה למסלקה הפנסיונית משמשת כמפת קופות בלבד ואינה מאפשרת לבצע פעולה בכספים, והיסטוריית ההפקדות עצמה מגיעה מטפסי 106.

כי ברירת המחדל שבסעיף 8(ג) חלה רק כשלא נמסר דיווח. כשהמעסיק כן מסר פרטים, הקופה מייחסת לפי מה שנמסר, גם אם מה שנמסר חלקי. מעבר לכך, כל קופה רואה רק את ההפקדות שהגיעו אליה, בעוד התקרה השנתית היא של האדם ולא של הקופה. שתי קופות שכל אחת מהן לבדה מתחת לתקרה ושתיהן יחד מעליה לא יכולות לדעת זאת מתוך הנתונים שלהן. זה מבנה, לא זדון.

רואה חשבון עובד בשכבת שנת המס: ה-106 של השנה וחבות המס שלה. הסוגיה הזו חיה בשכבה אחרת, והיא מה רשום היום בקופה על הפקדות שבוצעו לפני עשר או חמש עשרה שנה, ומול איזו תקרה של אותה שנה. זו הצלבה בין מסמכי המעסיק לרישומי הקופה לאורך כל התקופה, ולא ביקורת של שנת מס. גם התיקון עצמו מפורק לשלושה: הקרן שחרגה מהתקרה, הרווח שנצבר עליה, והצבירה המלאה שהיא סכומם, משום שרווחי הקופה מיוחסים לרשומות הנפרדות לפי חלקן היחסי, ורווח שנצבר על כסף שסווג לא נכון נרשם אף הוא ברשומה הלא נכונה.

ההבדל הוא במה שקרה לכסף בעת ההפקדה. קצבה מוכרת מקורה בתשלומים שכבר חויבו במס אז, למשל בזקיפת שווי בתלוש. קצבה מזכה מקורה בתשלומים שלא חויבו במס בהפקדה, ולכן הם מתחייבים במס בעת התשלום, בכפוף לפטור שבחוק. אותו סכום בדיוק יכול להיות רשום כך או כך, וההבדל בין השניים נקבע ברישום בקופה.

כן, כשהיא רשומה ככזו. זה בדיוק העניין: הפטור אינו מגיע מעצם העובדה שהכסף חויב במס בהפקדה, אלא מכך שהקופה סימנה אותו כתשלומים פטורים. אם הסימון חסר, אותו כסף ייספר כקצבה מזכה ויתחייב במס פעם שנייה, למרות שהמס עליו כבר שולם.

משחזרים את היסטוריית ההפקדות מטפסי 106 לאורך כל שנות העבודה, מוציאים את הרישום בפועל דרך דוח המסלקה הפנסיונית, ומשווים בין השניים שנה אחר שנה מול התקרה של אותה שנה. חשוב שההשוואה תהיה ברמת האדם ולא ברמת הקופה: התקרה שנתית ואישית, בעוד כל קופה רואה רק את ההפקדות שהגיעו אליה. מי שמחזיק פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות במקביל לא יגלה חריגה משותפת מתוך דוח של קופה אחת.

החוק מונה כמה מקורות לתשלומים פטורים: הפקדת מעסיק לרכיב התגמולים מעל התקרה, הפקדת עובד מעל השיעור המרבי, הפקדת מעסיק לרכיב הפיצויים שנחשבה הכנסת עבודה, סכומים שהופקדו בלי זכאות לזיכוי או לניכוי, וסכומים שהופקדו לקופת גמל להשקעה. כל אלה מייצרים כסף שאמור להירשם בנפרד בקופה.

כשהמעסיק מפקיד לרכיב התגמולים מעל השיעור שבחוק, ההפרש נחשב הכנסת עבודה של העובד כבר במועד ההפקדה. זו הזקיפה שמופיעה בתלוש. בשנת 2026 עומדת התקרה להפרשות המעביד לפי סעיף 3(ה3) על 34,423 ש"ח לחודש. הסכום שנזקף הוא בדיוק הכסף שאמור להירשם בקופה כתשלומים פטורים.

כן. הפקדת העובד מעל השיעור המרבי שבחוק, כשהוא מוכפל במשכורת או בשכר הממוצע במשק לפי הנמוך, היא גם היא תשלום פטור. השכר הממוצע במשק לשנת 2026 עומד על 13,769 ש"ח לחודש. כלומר גם מי שאינו בשכר גבוה במיוחד, אלא רק מעל הממוצע, עשוי לצבור רכיב מוכרת בצד העובד.

תיקון 232 נכנס לתוקף ב-1.1.2017. מאז, הפקדת מעסיק לרכיב הפיצויים מעל תקרת הפיצויים נחשבת הכנסת עבודה של העובד במועד ההפקדה. התקרה היא משכורת העובד ביום ההפקדה או הסכום שבחוק לפי הנמוך, ובשנת 2026 עומד הסכום על 45,600 ש"ח לשנה. לפני 2017 לא היה מנגנון זקיפה ברכיב הפיצויים.

לא. רשות המסים כותבת במפורש שהפטור לקצבה מוכרת הוא נוסף לפטור שניתן לחלק מהקצבה המזכה, ושיחיד יכול ליהנות משני הפטורים. באותו חוזר נכתב שהקצבה המוכרת כולה פטורה וללא תקרה. כסף שמסווג נכון כמוכרת אינו מכרסם בסל הפטור של הקצבה המזכה.

התקרה נגזרת מהשכר הממוצע במשק ומתעדכנת משנה לשנה, ולכן אין סף אחד לכל התקופה. בצד המעסיק חלה גם שבירה מבנית: סכום התקרה בסעיף 3(ה3) עומד היום על פי שניים וחצי מהשכר הממוצע, ולפני 2016 נגזר ממכפיל גבוה יותר. אצל בעלי שכר גבוה, שנים שנראו תקינות לפני השינוי מייצרות אחריו זקיפה.

מאוד. בשנה שאינה שנת עבודה מלאה התקרה נמדדת יחסית לחודשי העבודה. ומעבר לכך, התקרה היא של האדם ולא של הקופה: מי שהחליף מעסיק או הועסק במקביל עלול לחרוג מהתקרה השנתית בלי ששום קופה בודדת תראה זאת בנתונים שלה.

לא. ההגדרה שבחוק אומרת במפורש שקצבה מוכרת היא חלק מקצבה המשולמת מקופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, וגם סעיף 8 שבחוזר אינו חל עליה. אבל היא כן משנה את החישוב בשאר הקופות: הפקדות הוותיקה נספרות מול התקרה ראשונות, והעודף שנדחף לקופות האחרות הוא שיוצר שם את המוכרת.

לא בהכרח. החוזר קובע שסעיף 8(ד)(3) אינו חל על קופות ביטוח ששווקו לפני 1.1.2004, כשההפקדה וסכומי הביטוח והחיסכון צמודים למדד וקבועים מראש בלי אפשרות לזהות בנפרד את מרכיבי ההפקדה. לגבי קופות ביטוח אחרות שהופקו לפני אותו מועד, תחילתו של סעיף 8 נקבעה ל-1.4.2022.

אין בטופס 106 משבצת ששמה קצבה מוכרת, אבל יש בו את טביעת האצבע שלה. במבנה הטופס הרשמי מופיע, לכל קופה וגם בהשלמת ההתחייבות לפיצויים, שדה של הסכום שהעובד חויב בגינו במס. סכום שנרשם שם הוא זקיפה שכבר חושבה במערכת השכר, והוא בדיוק הכסף שאמור להופיע בקופה כתשלומים פטורים. לכן שחזור ההיסטוריה מתחיל שם.

בטופס 161 קיים חלק ייעודי שבו המעסיק מציין אם העובד חויב במס על הפקדותיו לרכיב הפיצויים, ומפרט את התשלומים בערכם הנומינלי ובתוספת רווחים ליום הפרישה. בקיבוע הזכויות הקצבה המוכרת אינה נספרת, משום שהחוק מגדיר קצבה מזכה כסך הקצבאות למעט המוכרת. סיווג נכון אינו מקטין את סל הפטור.

סעיף 8(ד)(3) לחוזר מרכיבי חשבון מאפשר לעמית לבקש שתשלומים שסווגו כלא פטורים ייוחסו כתשלומים פטורים. הקופה נדרשת לפעול לפי הבקשה בהתקיים אחד משני תנאים: שהחברה המנהלת מצאה בעצמה שהסכומים שעד לתקרה סווגו כלא פטורים, או שהוצג לה אישור מתאים מחברה מנהלת אחרת. תחילתו של סעיף 8(ד) נקבעה ל-1.1.2020.

קצבה מוכרת פטורה ממס אצל מי שמלאו לו 60 שנים, וכן אצל מי שפרש פרישה מוקדמת בשל נכות בדרגה שנקבעה בחוק. אם במקום קצבה נבחר היוון, החוק ממסה רק את מרכיב הרווח היחסי שבסכום המהוון, בשיעור של 15%. לאותו סיווג יש משמעות שונה לגמרי לפי אופן המשיכה, וכדאי להכריע בו לפני הפרישה.

זה שווה זמן יקר, חוסר בטעויות, וודאות שהכל תקין.